יש שני סוגים של אנשים בעולם- אלה שמשאירים את תווית הבגד מחוברת ואלה שגוזרים אותה ישר- לאיזו קבוצה אתם משתייכים? כך או כך, רובנו לא נציץ בתווית של בגד יותר מפעם אחת- כשנרצה לדעת בכמה מעלות ניתן לכבס אותו. תוויות בגדים יכולות להגיד לנו הרבה מעבר לכך- הרכב טקסטיל, הוראות כביסה מדויקות, ארץ ייצור ועוד. נשאלת השאלה- למה זה קריטי?
בדים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, אנחנו לובשים אותם על עורנו יום-יום, אך רובנו לא עוצרים לחשוב במה בדיוק אנחנו משתמשים, איך ניתן לשמור על איכות הבד ויתרה מכך- איך נוכל להעניק לאותו הבגד גלגול נוסף בעולם כשלא נרצה בו יותר. בעולם שמתחיל לשים דגש על קיימות ואחריות סביבתית, חשוב להבין את ההבדלים בין סוגי הבדים ואיך הבחירה שלנו בהם יכולה לתרום לשינוי חיובי – לא רק בארון הבגדים שלנו, אלא גם בסביבה שלנו ומחוצה לה.
סוגי בדים וייצורם
כיום ניתן לחלק את סוגי הטקסטיל לשלוש קטגוריות עיקריות: טקסטיל טבעי, טקסטיל מלאכותי וטקסטיל מעורב.
טקסטיל טבעי: עשוי מסיבים שמקורם בטבע- מן החי והצומח: כותנה, פשתן, וצמר. זהו הטקסטיל המומלץ ביותר לשימוש מפני שהוא ניתן למיחזור ומתכלה. יחד עם זאת, אפילו לטקסטיל טבעי יש היבטים שליליים. שימוש במשאבים טבעיים משמעותו בהכרח- התערבות בטבע. חומרי הגלם הטבעיים מגודלים בחקלאות בשדות גידול. בהתחשב בתרבות הצריכה המוגזמת, איזורי טבע רבים הוסבו לשדות גידול ובכך גורמים לנזק למאזן האקולוגי.
תהליך הכנת הטקסטיל הטבעי כולל מספר שלבים:
- גידול יבולים או בע"ח- כותנה ופשתן נזרעים וגדלים בשדות. בעלי חיים כמו כבשים מגודלים לשם הפקת הצמר.
- איסוף החומרים- קטיף כותנה, לקיחת משי מגלמים, גזיזת צמר מכבשים וכו'.
- עיבוד ראשוני- החומר הגולמי עובר עיבוד וניקוי, על מנת למצות את הסיבים.
- סיבוב (ספינינג): הסיבים נמתחים ונשזרים לכדי חוטים, תהליך זה כולל לרוב סיבוב במכונות כדי להפוך את הסיבים לחוטים ארוכים ויציבים.
- אריגה/סריגה: החוטים נארגים או נסרגים ליריעות בד.
- צביעה ועיבוד גימור: הבד המיוצר עובר תהליכי צביעה וגימור. באופן כללי, טקסטיל טבעי קל יותר לצביעה מטקסטיל סינתטי ומעורב, ולכן תהליך הצביעה מצריך פחות משאבים.
טקסטיל מלאכותי: בשנת 1938 התחוללה מהפכה בתעשיית הטקסטיל- הניילון הומצא ע"י חברת 'DuPunt' בארה"ב. אותו הניילון שימש בראשית כבסיס לבדים הסינתטיים. דוגמאות לטקסטיל סינתטי הינם: פוליאסטר, ניילון, אקרילן, PET (פוליאתילן טרפתאלט) ועוד. לטקסטיל סינתטי יתרונות רבים כמו קלילות, נוחות, עמידות גבוהה, גמישות והתייבשות מהירה. למרות זאת, מדובר בטקסטיל שאינו מתכלה וגורם נזק משמעותי לסביבה.
שלבי הכנת טקסטיל מלאכותי:
- הפקת חומר גלם: התהליך מתחיל מחומרי גלם שמקורם בנפט, גז טבעי או פחם. חומרים אלו עוברים תהליך כימי שנקרא פולימריזציה, שבו הם מתחברים למולקולות ארוכות שנקראות פולימרים.
- יצירת סיבים: הפולימרים המומסים מועברים דרך חורים קטנים במכונה שמכונה מכונת שיחול ( (Extruder. ממנה הם יוצאים כסיבים דקים מאוד, כמו חוטים.
- קירור ומתיחה: הסיבים נמתחים ומקוררים כדי להפוך אותם לחזקים יותר.
- שזירה: הסיבים האלה נשזרים או נארגים יחד ליצירת בד.
- צביעה וגימור: אחרי שהבד נוצר, הוא נצבע ומטופל בתהליכי גימור כדי לקבל את המראה והתחושה הסופיים. בדים כמו אקרילן ופוליאסטר דורשים צביעה בטמפ' גבוהות מאוד, ושלבים נוספים כמו שימוש בלחץ.
טקסטיל מעורב:מורכב משילוב של חומרים טבעיים ומלאכותיים, למשל ערבוב של במבוק ופוליאסטר. כיום, סוגי בדים אלו אינם ניתנים לפירוק או מחזור, ולכן אינם מתכלים, דבר המעמיד אותם באור בעייתי מבחינת השפעתם הסביבתית. בדים מעורבים דורשים תהליך צביעה מעורב שמשלב בין טכניקות של טקסטיל טבעי וטקסטיל סינתטי.
דואגים לבגדים שלנו ולעצמנו
בואו נצלול לעומק תוויות הבגדים ונבין מספר משמעויות חשובות לגביהן. ראשית, תוויות בגדים מציינות מאילו חומרים עשוי הבגד, בדרך כלל באחוזים. לדוגמה, התווית תציין אם הבגד עשוי מ-100% כותנה, פוליאסטר או תערובת של כמה סוגי סיבים. המידע הזה נותן לנו אינדיקציה כמה הבד יהיה נוח ונעים לנו, איך לטפל בו וכמה הוא עמיד ובעל יכולת מיחזור, כפי שציינו מקודם.
- בדים טבעיים כמו כותנה, פשתן, צמר ומשי מציעים לרוב נוחות ונשימה, אך דורשים יותר תחזוקה.
- בדים סינתטיים כמו פוליאסטר, ניילון וספנדקס עמידים יותר לקמטים וכתמים, אך פחות נושמים.
- בדים מעורבים: כשמם כן הוא, משלבים בין התכונות השונות של החומרים וכאמור, בלתי ניתנים למיחזור בשלב הזה.
בנוסף, בתווית מצוינת ארץ המקור בה ייצרו את הבגד. ככל שנכיר יותר את המדינות המעורבות בתהליך ואת תנאי העסקת העובדים שם (הוגנים או בתנאי עבדות) נוכל להחליט עבור עצמנו מאיזה מפעלי ייצור אנחנו מוכנים לקנות ואיזה לא. על חלק מהתוויות תמצאו הוראות מיוחדות כמו "לכבס לפני השימוש", "לייבש בצל", "לנקות עם צבעים דומים" או "לכבס את הבגד הפוך". הוראות אלו נועדו לשמור על איכות הבגד לאורך זמן.
בתקופה האחרונה ניתן למצוא על תוויות בגדים גם סמלים שמסמלים עמידה בתקנים סביבתיים או חברתיים, כגון: סמל טקסטיל אורגני (ללא חומרי הדברה), סמל סחר הוגן (יוצר בתנאים הוגנים לעובדים) וסמל של חומרים ממוחזרים.
טיפים לשמירה על איכות הבגד:
- שימו לב להוראות השימוש הספציפיות לכל בגד, הן לא שם לחינם.
- כבסו בכביסה בטמפ' נמוכה כמה שאפשר – כביסה קרה מפחיתה בלאי אפשרי ומונעת שחרור מוגבר של מיקרו-פלסטיקים למים. בנוסף, ניתן להשתמש בשקי כביסה או פילטרים שאוספים את חלקיקי המיקרו-פלסטיק ומונעים מהם להגיע למקורות מים טבעיים.
- השקעה במוצר שנשאר לאורך זמן עדיפה על מוצר שתאלצו להחליף בתדירות גבוהה.
- הפיכת הבגדים לפני הכביסה: זה לא מיתוס, הפיכת הבגדים עוזרת להגן על הצבעים והבדים מפני שחיקה במהלך הכביסה.
- חומרי ניקוי חזקים או עם כימיקלים אגרסיביים עלולים לגרום לשחיקה של הבדים. עדיף לבחור בחומרי ניקוי עדינים ומותאמים לסוגי הבד.
- ייבוש במייבש כביסה עלול לגרום לשחיקה מואצת של הבדים, במיוחד של בדים סינתטיים. ייבוש טבעי על חבל שומר טוב יותר על איכות הבגד ומפחית את פליטת המיקרופייברים.
- מילוי יתר של מכונת הכביסה עלול לשחוק את הבגדים, משום שהבגדים משתפשפים זה בזה בעוצמה רבה יותר.
בשורה התחתונה
בשנים האחרונות סיגלנו הרגלי צריכה של "לבש וזרוק" בחסות התעצמות האופנה המהירה. הבגדים המיוצרים בעלי חיי מדף קצרים יותר ולכן יותר בגדים נרכשים ונזרקים, מה שגורם לייצור מואץ בכמויות מפלצתיות. חשוב לזכור- בגדים אלה בעלי יכולת התכלות ומיחזור נמוכות מאוד ועל כן ככל שיותר בגדים כאלה ייצורו, יותר נזק סביבתי ייגרם לסביבה. אנחנו קונים בזול, ומשלמים על כך ביוקר.
הגיע הזמן שניקח אחריות על הבגדים שבשימושנו ונשתמש בהם בחוכמה. שמירה על איכות הבגדים שלנו לא רק חשובה ברמה האישית אלא חשובה גם כדי שנוכל להבטיח שמישהו אחר ירצה אותם כשנרצה לשחרר אותם בהמשך.
ככל שנשמור עליהם יותר טוב, הם יעברו לופ נוסף וישרתו אחרים לזמן יותר ארוך, שבשאיפה יצרכו פחות ויזהמו פחות. ניצחון לכל הצדדים.
כשאנחנו צרכניות חכמות יותר, אנחנו משפיעות באופן ישיר על הכיס שלנו, על רווחתנו ועל הסביבה.
מוזמנת להמשיך לעקוב אחר סדרת הכתבות שלנו ולגלות בדיוק איך לעשות את זה.